עומר הוא אוטיסט קלאסי.
מדבר מעט ומגיל מאוחר, מאוד תבניתי, קשה להוציא ממנו מה הוא רוצה.
אובחן בגיל שנה ו-9 חודשים בערך (עוד אספר על כך בהזדמנות).
מזה כ-9 חודשים שוהה בהוסטל, דיור חוץ ביתי, במיתחם שבו נמצא ביה"ס שלו, במיתחם נעמן דרומית לעכו.
בהוסטל 3 דירות, בכל דירה כ-7 דיירים הגרים בשלושה חדרים זוגיים ועוד חדר אחד בודד קטן יותר. בכל דירה סלון, מטבחון וחדר אוכל לא גדול, מחשב, טלויזיה ו-DVD.
מאז שהוא שם, טוב לו וטוב לנו. הוא מגיע הביתה אחת לשבועיים בד"כ בשישי בצהרים (עם ההסעה מביה"ס) ודורון או אני (בד"כ דורון) מחזירים אותו במוצ"ש לקראת שבע בערב.
ביקורים זה עניין בעייתי משהו. זה לא שהוא יושב ומנהל איתנו שיחות...אם הבאנו משהו לאכול, הוא מוכן לשבת עשר דקות לכל היותר, לאכול ואז רוצה לחזור לדירה. ובדירה הרבה פחות נוח להיות כי היא לא גדולה, ואופיר ובעיקר לילך די נלחצים כשהם רואים את כל הילדים האחרים, כל אחד עם השונות שלו...לכל אחד יש מוזרות אחרת. את אלו של עומר הם מכירים, ובכ"ז הוא אח שלהם...שאר הילדים מלחיצים אותם.
זה גורם לכך שאנחנו כמעט לא באים לבקר.
לאחרונה יזם ההוסטל רעיון שנדבר עם עומר דרך הסקייפ, כמובן עם מצלמה.
כמובן שהתלהבנו.
לקח קצת זמן עד שהרעיון התגלגל...
אתמול התקשרו אלינו.
עומר בהה במסך ולא ממש הבין מה הולך פה ואיך לע!$#%$ל הוא רואה את ההורים והאחים שלו דרך מסך המחשב...
לעומת זאת, האחים שלו נהנו מאוד. לילך במיוחד, נפנפה לו לשלום בהתלהבות ...
מקווה שבפעם הבאה הניסיון יצליח יותר.
בינתיים מצרפת תמונות של הילדודס, למי שעוד לא ראה (בטח אין הרבה כאלה חחחח)
מדבר מעט ומגיל מאוחר, מאוד תבניתי, קשה להוציא ממנו מה הוא רוצה.
אובחן בגיל שנה ו-9 חודשים בערך (עוד אספר על כך בהזדמנות).
מזה כ-9 חודשים שוהה בהוסטל, דיור חוץ ביתי, במיתחם שבו נמצא ביה"ס שלו, במיתחם נעמן דרומית לעכו.
בהוסטל 3 דירות, בכל דירה כ-7 דיירים הגרים בשלושה חדרים זוגיים ועוד חדר אחד בודד קטן יותר. בכל דירה סלון, מטבחון וחדר אוכל לא גדול, מחשב, טלויזיה ו-DVD.
מאז שהוא שם, טוב לו וטוב לנו. הוא מגיע הביתה אחת לשבועיים בד"כ בשישי בצהרים (עם ההסעה מביה"ס) ודורון או אני (בד"כ דורון) מחזירים אותו במוצ"ש לקראת שבע בערב.
ביקורים זה עניין בעייתי משהו. זה לא שהוא יושב ומנהל איתנו שיחות...אם הבאנו משהו לאכול, הוא מוכן לשבת עשר דקות לכל היותר, לאכול ואז רוצה לחזור לדירה. ובדירה הרבה פחות נוח להיות כי היא לא גדולה, ואופיר ובעיקר לילך די נלחצים כשהם רואים את כל הילדים האחרים, כל אחד עם השונות שלו...לכל אחד יש מוזרות אחרת. את אלו של עומר הם מכירים, ובכ"ז הוא אח שלהם...שאר הילדים מלחיצים אותם.
זה גורם לכך שאנחנו כמעט לא באים לבקר.
לאחרונה יזם ההוסטל רעיון שנדבר עם עומר דרך הסקייפ, כמובן עם מצלמה.
כמובן שהתלהבנו.
לקח קצת זמן עד שהרעיון התגלגל...
אתמול התקשרו אלינו.
עומר בהה במסך ולא ממש הבין מה הולך פה ואיך לע!$#%$ל הוא רואה את ההורים והאחים שלו דרך מסך המחשב...
לעומת זאת, האחים שלו נהנו מאוד. לילך במיוחד, נפנפה לו לשלום בהתלהבות ...
מקווה שבפעם הבאה הניסיון יצליח יותר.
תתחדשי על הבלוג.
השבמחקעכשיו תצרפי גם לינקים לאתרי הבית שלי0 האמנותי והמסחרי.
תוכלי למצוא אותם בנקל בחתימה האלקטורונית שלי בדוא"לים.
לא תאמיני אבל ראיתי רק תמונות של הקטנה עד היום! :)
השבמחקמקסימים שלושתם!
בעבר התנדבתי בהוסטל של אלו"ט קרוב אלי הביתה (בעצם, לדירה הקודמת שלי), גם שם בכל דירה היו אאל"ט 7 דיירים בחדרים זוגיים. מאוד אהבתי את האווירה במקום, את התחושה בכלל. לפעמים אני מתגעגעת עליהם, כמה שהיה לי קשה איתם בהתחלה (עבדתי עם חבר'ה עם תפקוד מאוד נמוך, וכמובן שלפעמים זה מתסכל).
ממה שראיתי, התחושה של המקום מאוד ביתית, מאוד אוהבת מחבקת ותומכת. בית של ממש.
ואגב, הבמבי למסירה / למכירה / להחלפה?
השבמחקלא ראיתי אותו בפינתנו של יום רביעי - וחבל שכך!!
תהיי לי בריאה, עד שהבנתי מה את רוצה...
השבמחקהבמבי זו בת ששמה ג'ני, זו WEBKINZ...סוג של חיית צעצוע אינטרנטית ואינטראקטיבית אם את מכירה. ביד שמאל הוא מחזיק כלב ג'ק ראסל בשם לאקי...מתנות שקיבל ליומולדת.
הוא עם הוובקינז כמו שאני עם הלקים - לא חשוב כמה עשרות יהיו לו, הוא תמיד ירגיש בחסרון של אחד!
אני יכולה להבין אותו! אמנם אין לי מושג מה הייחוד של הבובה הספצפית הזאת (הפונקציות האינטרנטיות) אבל בכל מקרה גם אני הייתי שומרת על שכזאת מכל משמר!
השבמחקאבל אם ימאס לו, אני כאן ;)
רותי יקרתי! איזו הפתעה נעימה למצוא אותך פה בחיפושי אחר סרום שיתאים לי ...מסכימה עם כולם שהילדים ממש מקסימים במיוחד עומר שאני מאוד אוהבת ומאמינה שגם אדיר אוהב שותפו לדירה לא? ד"ש לדורון...
השבמחק