יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

OPI זה אופי...או: בונד. ג'יימס בונד


אני אוהבת מאוד לקים, כידוע לכם. כיום יש באוסף שלי כ-200 לקים מכל הצבעים כמעט. פעם הייתי הולכת רק עם לקים "סולידיים" - אדומים, ורודים, סגולים...היום אני הולכת גם עם אפורים, ירוקים, כחולים...

עד לפני כשלוש שנים היה לי מספר בודד של לקים. רובם היו של חברת שיק הישראלית. מאז עלתה אצלי המודעות לרעילים בלקים ולחשיבות בהימנעות מהם, וגיליתי שיש הרבה חברות לקים יקרות יותר, שהלקים שלהם יותר נעימים למריחה (כמובן מדגישה - יותר נעימים לי) , והאהובה עליי מכולם זו OPI. הלקים שלהם , כמובן לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, הינם בעלי פורמולה מדהימה, מברשת רחבה ונוחה כמו שאני אוהבת (יש לי ציפורניים די גדולות) והם אטומים על הציפורן בדרך כלל לאחר 2 שכבות (בחיי שאני נשמעת כמו פרסומת...)
כיום כרבע מהלקים שלי הם מחברה זו, ועוד היד נטויה כמובן.

יום שלישי, 16 באוקטובר 2012

ילדה שלי קטנה



היום לילך בת חמש.

היום לפני 5 שנים, בעשר בבוקר, בהפתעה גמורה וחודש וחצי לפני התאריך המיועד, החלה לידתה של נסיכת המשפחה – לילך. לאחר 9 וחצי שעות, כשאני עדיין לא מאמינה שהיום זה יקרה, הגיחה לילך יזהר לעולם, בשקט בשקט אבל...איך אומרים? מים שקטים חודרים עמוק...



אני עוד לא מאמינה בעצמי שכבר עברו חמש שנים, ולילך ממשיכה להפתיע אותנו מחדש כמעט כל יום.
מצד אחד אני בהלם מזה שהיא כבר בת 5, ומצד השני הרבה פעמים אני תוהה אם היא בעצם לא בת 15...

יום חמישי, 4 באוקטובר 2012

סבוריאה - מה עושים???



אני סובלת מסבוריאה.

לפני כמה שנים, כשחיפשתי את גוון המייקאפ המושלם עבורי, הייתי בטוחה בגלל האדמומיות שלרוב מכסה את פניי, שאני עם תת גוון ורוד. אי לכך ניסיתי המוןןןןן מייקאפים בעלי תת גוון ורוד, ומשום מה תמיד הם נראו עליי כאילו שמתי מסיכה כתומה על הפרצוף.
עד שנסעתי לאיזשהו מיפגש עם מאפרת , והיא אמרה לי שלא בטוח שאני ורודה. היא אמרה שהיא מכירה הרבה נשים ילידות ברה"מ (כמוני, מה לעשות) אשר בגלל אדמומיות שיש להן, חושבות שיש להם עור פנים ורדרד. אלא שהוורדרדות נובעת מסבוריאה ואינה חלק מגוון העור. כמובן שעברתי למייקאפים על בסיס צהוב ומאז אני שמחה ומאושרת...

אבל אני סוטה מהנושא עוד לפני שהתחלתי לכתוב עליו. אני סובלת מסבוריאה.

כן, כבר אמרתי את זה אבל...אני באמת סובלת.