עומר - התחלת הדרך...

בלידה של עומר הוא שאף מי שפיר ולכן אחרי כמה שעות הוכנס לפגיה (למרות המשקל שלו – 3.850 ק"ג). הוא הגיע הביתה בגיל 10 ימים ובלילה הראשון ישן מ-23:00 בלילה עד 07:00 בבוקר. בהיסטריה של אמא לילד ראשון שלא מבינה הרבה ...התקשרתי כמו עהבלה לטיפת חלב ושאלתי אם זה בסדר.. האחות (החכמה יותר ממני) אמרה "הלוואי שזה יהיו כל הצרות  שלך עם הילד..."

אמרה ולא ידעה כמה צדקה. גם אני לא ידעתי.

בתור תינוק עומר אכל רע מאוד. מאוד. היו ימים בסביבות גיל חודשיים שלושה שהיה אוכל 180 מ"ל פורמולה במצטבר לאורך יום שלם. החלפתי את כל הפורמולות שהיו, ולא עזר.

מאוד שמחתי כשהגיעה מטפלת והתחילה לטפל בו ואני יצאתי לעבוד.

אחרי כחצי שנה המטפלת אמרה שהיא רואה שיש בעיה מסוימת אבל לא יודעת לומר מה.

גם ההורים התחילו לרמוז, בעיקר ההורים של דורון.

הילד לא מגיב כשקוראים לו...הוא שקט מדי...ועוד.

כשעומר היה בן שנה וחצי בערך קבענו תור לנוירולוג ידוע בחיפה באופן פרטי. התור נקבע לגיל כשנה ושבעה חודשים של עומר.

האבחון נעשה בשתי פגישות , כשבכל אחת הנוירולוג ראה את עומר לשעה וחצי בערך. לשני המיפגשים עומר הגיע בתנאים מקדימים גרועים (לפחות ככה חשבנו) – פעם אחת הרגיש לא במיטבו ופעם אחת היה עייף. לזכותו של הרופא ניתן לומר שהוא ראה מה שראה למרות התירוצים שלי ושל דורון.

שורה תחתונה של האבחון היתה – "חשד ל-PDD". שאלנו מה זה PDD, והנוירולוג אמר – קשת של הפרעות שהמקרה הכי קיצוני שלה הוא אוטיזם.

כמובן שהמילה היחידה שאני שמעתי (וחשבתי שהבנתי) היתה אוטיזם.

יצאתי עם עומר בידיים מהמרפאה בעוד דורון מסדיר את עניין התשלום (700 ₪, למקרה שתהיתם. היום אבחון כזה עולה הרבה יותר...13 שנה עברו מאז) וחשבתי שהשמיים נפלו עליי, ואולי אם אחבק את עומר מספיק חזק, הכל יהיה בסדר.

לפי הצעת הנוירולוג פינו ליחידה של מכבי והתפתחות הילד בחיפה (אז גרנו שם) וחיכינו לזימון.

קיבלנו שעה בשבוע עם עובדת סוציאלית, כאשר שבוע אחד היא ראתה את עומר איתי, שבוע שני את עומר עם דורון ושבוע שלישי אותי ואת דורון ואותי למעין טיפול משפחתי. אחרי מעט יותר מחצי שנה קיבלנו חותמת רשמית ממכבי לאבחון של הנוירולוג.

עומר עבר מאז טיפולים פרא-רפואים רבים, ונמצא במערכת החינוך המיוחד מגיל 3.5 בערך, כמעט 12 שנה.

היום אני כבר לא אופטימית לחשוב שאם אחבק אותו מספיק, הכל יהיה בסדר...

אבל זה עומר, והוא חלק מאיתנו, והאוטיזם חלק ממנו.

ילד מדהים שלי. מתה עליך.


ובנימה שונה לגמרי: דנרה מחלקת סט לקים יפהפיים ואביביים של אסי. שווה!